© 2019 by ELENA GLOZMAN . All rights reserved

הרגל 2: צפה את הסוף מראש

לצפות את הסוף מראש -  משמעו הבנה בהירה של יעדי החיים מן ההתחלה. כלומר, לדעת לאן אתה הולך על מנת להבין טוב יותר היכן אתה נמצא היום, וכדי שצעדים שתנקוט תמיד יהיו בכיוון הנכון. לא פעם אנשים מוצאים את עצמם משיגים  הצלחות ריקות מתוכן, הצלחות שמתבררות כבאות על חשבון דברים שהיו חשובים להם הרבה יותר ועתה אינם עוד. הידיעה הברורה מה באמת חשוב לנו, משנה את חיינו תכלית השינוי. ייתכן שאנו באמת עסוקים מאוד, יעילים מאוד, אבל רק אם נראה לנגד עינינו מלכתחילה את הסוף, נוכל להיות אפקטיביים באמת. אם תבחן בתשומת לב את הדברים שהיית רוצה שיאמרו עליך בהלוויתך, יתברר לך כיצד אתה מגדיר את ההצלחה. ייתכן שלא כך חשבת שאתה מגדיר את ההצלחה….

הקביעה "צפה את הסוף מראש" מבוססת על העיקרון שהכל נברא פעמיים: כל דבר הוא פרי יצירה מנטלית שלנו ואח"כ יצירה פיסית. לדוגמא לפני שתבנה בית – תראה אותו בדמיונך, תחשוב איזה סוג בית אתה רוצה, אח"כ תשרטט ורק אחרי שחשבת על כל הפרטים ביסודיות, רק אז אתה מתרגם את התוכנית למלט ולאבנים. אותו דבר עם ההורות: אם אתה רוצה לגדל ילדים אחראים, בעלי משמעת פנימית, עליך לראות יעדים אלה בבירור לנגד עיניך יום-יום בכל יחסי הגומלין בינכם. אינך יכול לנהוג כלפיהם בדרכים שיפגעו במשמעת הפנימית שלהם או בכבודם העצמי.

ככל שאנו מבינים עקרון שתי היצירות ונוטלים אחריות על שתיהן, אנו פועלים בתוך מעגל ההשפעה שלנו ומרחיבים את גבולותיו. אם איננו מפתחים מודעות עצמית ואיננו מקבלים אחריות על היצירות המנטליות, אנו מעצימים את כוחם של אנשים אחרים ואת כוחן של הנסיבות מחוץ למעגל ההשפעה שלנו לעצב חלקים רבים של חיינו מתוך מחדל.כך אנו חיים חיים פסיביים על פי התסריט של אחרים.

הרגל מס' 2 מושתת על עקרונות של מנהיגות האישית ופירושה של המנהיגות – מה הם הדברים שאני רוצה לבצע (בניגוד לניהול, שמתמקד בשורה התחתונה – איך אשיג דברים בדרך טובה ביותר). אפקטיביות – ולא פעם גם הישרדות – אינן תלויות אך ורק במאמץ שאנו משקיעים, אלה בשאלה אם אין מאמצינו מבוזבזים ביער הלא נכון. השינוי שעוברים כל ענף מקצועי וכל תעשיה תובע קודם כל מנהיגות ואח"כ ניהול.

שתי סגולות אנושיות ייחודיות נוספות, המאפשרות לנו להגדיל את הפרואקטיביות שלנו ולנקוט מנהיגות אישית בחיינו, הן דמיון ומצפון. באמצעות דמיון, אנו יכולים לראות בעיני רוחנו את מכמני הפוטנציאל המצויים בתוכנו ושעדיין לא נוצלו. דרך המצפון אנו יכולים להתחבר לחוקים ועקרונות אוניברסליים, לכשרונותינו המיוחדים ולקווים מנחים אישיים שיסייעו לנו לפתחם בדרך אפקטיבית. שתי סגולות אלה בשילוב עם מודעות עצמית מחזקות את ידינו לכתוב בעצמנו את תסריט חיינו. מכיוון שחיינו מתנהלים עפ"י תסריטים רבים שנמסרו לנו, הרי שתהליך כתיבה שלנו הוא, למעשה תהליך של "כתיבה מחדש", או של תפנית בפרדיגמה. כשנזהה את התסריטים הלא אפקטיביים שלנו, את הפרדיגמות השגויות או בלתי מושלמות שבתוכנו, נוכל לשכתב מחדש את תסריט חיינו.

הדרך היעילה ביותר, לצפות  מראש את הסוף, היא לפתח הצהרת משימה אישית, מעין פילוסופיה אישית או "אני מאמין". זוהי הצהרה המתמקדת במה שאתה רוצה להיות (לפי תכונות האופי) ולעשות (תרומות והישגים) וכן בערכים או בעקרונות שעליהם מתבססת ההוויה והעשיה. הצהרת משימה האישית המבוססת על עקרונות נכונים, נעשית לגבי הפרט לאמת מידה. זוהי החוקה הפרטית שלו, בסיסן של החלטות חיים גורליות, בסיסן של החלטות יומיומיות בעיצומם של פרצי רגשות ושל נסיבות המשפיעים על חייו. בעיצומן של תמורות, הצהרת המשימה, מעניקה לפרט עוצמה שהיא מעבר לזמן.

מרכז

כל מה שיימצא במרכז חיינו יהיה מקור ביטחוננו, הכוונתינו, תבונתינו, וכוחנו.

בטחון מייצג את תחושת הערך העצמי שלך, את זהותך, את החוסן הרגשי הבסיסי שלך או העדרו.

ההכוונה היא מקור כיוון שלנו בחיים. אמות מידה או עקרונות השולטים בקבלת ההחלטות.

התבונה  היא פרספקטיבה החיים שלך, תחושת האיזון שלך, מידת הבנתך את יחסי גומלין בין החלקים ועקרונות השונים. התבונה חובקת את השיפוט, את האבחנה, את ההבנה. זהו "גשטאלט" או שלמות מאוחדת.

הכוח - זוהי אנרגיה החיונית לתהליכי בחירה ולקבלת ההחלטות. זוהי אפשרות להתגבר על הרגלים מושרשים עמוק ולטפח הרגלים אפקטיביים יותר.

                                                                                                        

 ארבעת הגורמים אלה – בטחון, הכוונה, תבונה וכוח – קשורים בינהם בקשר של תלות הדדית. הביטחון והכוונה הברורה מביאים לתבונה, והתבונה נעשית לניצוץ או לזרז המשחרר ומכוון את הכוח. כאשר ארבעת הגורמים אלה מפיחים רוח חיים זה בזה ומביאים לידי הרמוניה, הם יוצרים יחדיו את כוחה האדיר של אישיות אצילית, של אופי מאוזן, של פרט שכל מרכיבי אישיותו משתלבים להפליא.

לכל אחד מאתנו יש מרכז, או ציר חיים, אף שלא תמיד אנו מודעים לקיומו או להשפעת ציר זה על כל אחד מהיבטי חיינו. קיימים כמה מרכזים או כמה פרדיגמות אופייניות בבסיס האדם כדי להבין טוב יותר את השפעתם על ארבעת הממדים החיוניים הללו ועל תמצית החיים הזורמים מהם.

בן זוג כמרכז – בעבודה עם זוגות  רבים שנישואיהם עלו על השרטון, נמצא חוט מקשר שעובר כמעט בכל מערכות יחסים שבן זוג עומד במרכז. אם תחושת הערך הרגשי שלנו יונקת בעיקר מנישואינו, הרי שאנו מועדים לפתח תלות חזקה במערכת יחסים זו. אנו נעשים פגיעים לכל משב של מצב רוח ורגשות של בן/בת זוג, לכל שינוי בהתנהגותו וביחסו כלפינו או לכל אירוע חיצוני שיש לו השלכה על מערכת היחסים. כגון: תינוק שנולד, הורי בני זוג, קשיים כלכליים או הצלחה חברתית. ככל שמשא האחריות גדל ועמו הלחצים, יש נטיה לשני בני זוג לחזור לתסריטים שניתנו להם בילדותם, והתסריטים אלה שונים בדרך כלל: דרכים שונות לחינוך הילד, טיפול שונה בבעיות כלכליות או קשיים עם החם או החמות עולות על פני השטח. כשנטיות המושרשות אלה חוברות לתלות רגשית, מתגלית פגיעותם של היחסים שהבעל או אישה במרכזם. התוצאה בדרך כלל – תגובות יתר של אהבה-שנאה, נטיה להגיב בנוסח הילחם או הימלט, התכנסות פנימה, תוקפנות, מרירות, כעס ותחרות גלויה.

בכל מצב של פגיעות יתר, אנו מרגישים בצורך הבלתי נמנע להגן על עצמנו מפגיעות נוספת. לכן אנו נוקטים אמצעים כמו הערות עוקצניות, הומור ארסי, ביקורת – כל דבר שימנע את חשיפת נקודות התורפה שבפנים. כל צד ממתין לשווא ליזמת האהבה של הצד השני, והאכזבה נותנת אישור מחודש להאשמותיו.

המשפחה במרכז – באורח האירוני המשפחה במרכז הורסת דווקא את היסודות החיוניים להצלחת חיי המשפחה…אנשים המציבים משפחה במרכז, מקבלים תחושת בטחון או תחושת ערך עצמי מן המסורת או מן המוניטין של המשפחה. כך הם נעשים פגיעים מכל שינוי במסורת או במוניטין של המשפחה. כל התנהגות של ילדיהם שנראת להם בלתי הולמת , תאיים על בטחונם. הם כועסים, מונחים על ידי רגשות הרגע ומגיבים באופן ספונטני למטרד רגעי במקום לחשוב על הצמיחה ועל התפתחות לעתיד. הם עלולים להגיב תגובת יתר ולהעניש בשל מצב הרוח שבו הם נתונים. אנשים כאלה נוטים לאהוב את ילדיהם על תנאי וגורמים לפתח תלות רגשית בהוריהם או להתנער מן התלות ולהתמרד נגדה.

הכסף במרכז – ברגע שתחושת ערך העצמי שלי נובעת מערכי החומרי, הרי כל דבר שעלול לאיים על ערך זה בהכרח יפגע בי. הכסף והעבודה כשלעצמם אינם מקור לתבונה ולהכוונה, ומספקים רק מידה מוגבלת של כוח וביטחון. כל שנדרש כדי לחשוף את מגבלות הכסף כציר חיים הוא משבר בחיים האישיים או בחייו של אדם יקר לך.

העבודה במרכז – אנשים המציבים עבודה במרכז, הם workaholics שמוכנים לעבוד על חשבון בריאותם, משפחתם, ותחומי חיים אחרים. זהותם הבסיסית נקבעת עפ"י תפקידם שתופסים בעבודה "אני רופא", "אני מנהל", "אני סופר". לכן כל דבר שעלול למנוע מהם לעבוד, מאיים על בטחונם האישי. תבונתם וכוחם מוגבלים לתחומי העבודה ומותירים אותם בלתי אפקטיביים בתחומי חיים אחרים.

רכוש במרכז – אנשים רבים מונעים מכוח רדיפה אחרי רכוש – זה יכול להיות נכס חומרי כמו בגדים/בתים/מכוניות אך יכול להיות נכס לא חומרי כתהילה, פרסום , התבלטות חברתית. החולשה של המרכז הזה, שיכול להתפוגג כהרף עין ומושפע מכוחות רבים כל כך. כמו כן, אם תחושת הבטחון שלי קשורה למוניטין שלי, הרי שחיי יעברו בתחושות של איום וסכנה מתמדת שיאבד הרכוש, יגנב או יאבד מערכו. במחיצות האדם ששווי הרכוש או סטטוס עולים על שלי, אני ארגיש רגשי נחיתות ואילו במחיצתו של האדם ששווי הרכוש או סטטוס שלו נופלים משלי, אני ארגיש רגש של עליונות. אין תחושת ערך נטועה באדמה אלא תחושת ערך זו מתנודדת כל עת.

ההנאה במרכז – כל הנאה שהיא במידה עשויה להביא מרגוע לגוף ולנפש ולטפח קשרי משפחה וקשרים אחרים. אבל החיים לשם ההנאה בלבד אין בהם סיפוק עמוק ואינם מעניקים לאדם תחושה של הגשמה עצמית. מי ששם את ההנאה  במרכז חייו משתעמם מהר מאוד מן ה"כיף" התמידי ומבקש כל העת להגביר והעלות את רמת ההנאה. במצב זה כל יכולותיו וכשרונותיו נשארים רדומים ובלתי מפותחים, רוחו והכרתו רפויים ולבו נותר בהרגשה של חוסר סיפוק. הבטחון, הכוונה, התבונה והכוח נמצאים בתחתית קו הרצף.

חבר/אויב במרכז –אנשים צעירים נוטים במיוחד לעשות את חבריהם לציר החיים. קבוצת גיל והשתייכות אליה מקבלת חשיבות עליונה ביותר. המראה החברתית המעוותת הופכת להיות המקור לארבעה גורמים סייעני חיים ומביאה לידי תלות גבוהה בתנודות מצבי רוח של אחרים, ברגשותיהם ובהתנהגותם. החברות כציר חיים יכולה להתבטא בהתמקדות באדם אחד בלבד וככזו היא מקבלת כמה מממדיהם של חיי נישואים. כמו כן, חיים שבמרכזם ניצב אוייב הם דבר שכיח ביותר, אך לרוב, אנשים אינם מודעים לכך. כשמרגיש האדם שמישהו בעל עמדה משמעותית מבחינה רגשית או חברתית נוהג בו שלא כדין, הוא יכול לשקוע רובו ככולו באי הצדק הזה ולהפוך את האחר בקלות רבה למרכז חייו. במקום לחיות חיים פרואקטיביים, האיש והאויב במרכז חייו מגיב בכל עת על עמדותיו ועל התנהגותו של מי שנתפס בעיניו כאויב. דפוס התנהגות זה אופייני גם לגברים ולנשים שהתגרשו ועדיין מלבים בתוכם את רגשות הכעס והמרירות כלפי בעל/אישה לשעבר וממשיכים להצדיק את עצמם. אפשר לומר כי פסיכולוגית, הם עדיין נשואים – כל אחד מהם זקוק לחולשותיו של בן הזוג לשעבר לצידוק האשמותיו.

אדם שציר חייו סובב סביב חבר/אויב – הוא חסר בטחון פנימי, ואנשים אחרים מושכים בחוטים.

פעילות דתית במרכז – הליכה למרכז רוחני כלשהו אינה מצביעה בהכרח על רוחניות של האדם ויש אנשים העסוקים כל כך בעבודת קודש עד שהם נעשים אטומים לצרכי אנשים הסובבים אותם, ולעומתם, יש אנשים שאינם מתפללים קבועים או כאלה שאינם באים כלל, אך התנהגותם ועמדותיהם משקפות אמונה אמיתית יותר בעקרונות הבסיסיים של האתיקה יהודית-נוצרית (של הדת שלהם). בחיים הסובבים על ציר של פעילות דתית, הדימוי או מראית העין עלולים לקבל חשיבות עליונה ולהביא לידי צביעות, המחבלת בתוכה בבטחון אישי ובערך העצמי. ההכוונה אישית נובעת ממצפון חברתי, ומי שמקום הפולחן הוא ציר חייו, נוטה לתייג אנשים אחרים בצורה מלאכותית במונחים של "פעיל" "לא פעיל" "ליברלי", "אורתודוקסי" "חרדי" וכו'. ראית המרכז הדתי כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי פוגעת בתבונתו ובתחושת האיזון של האדם.

העצמי במרכז – הביטוי הבולט לכך , זו אנוכיות. אך אם נתבונן בגישות הפופולריות של היום המדברות על צמיחה אישית והגשמה עצמית, נגלה לעיתים מזומנות שהאנוכיות נמצאת בבסיסן. אפשר למצוא מעט מהבטחון, מן ההכוונה, מן התבונה או מן הכוח בציר החיים המוגבל של העצמי, אבל מי ששם לבו לפיתוח העצמי מסגרת הרחבה של שיפור יכולת לשרת, לייצר, לתרום בדרכים משמעותיות, מחולל צמיחה דרמטית בארבעת הגורמים סייעני חיים.

היכן אתה נמצא? מה עומד במרכז חייך?

לעיתים ציר חייו של אדם הוא שילוב כלשהו בין המרכזים האלה למרכזים אחרים. ייתכן שמרכז מסוים יהיה פעיל עד למילוי הצרכים בסיסיים, אחר כך נעשה מרכז אחר לבעל כוח המכריע. אדם מתנודד בחייו ממרכז אחד למשנהו והתוצאה דומה לנסיעה ברכבת הרים. המצב האידאלי הוא ליצור מרכז ברור אחד שממנו תוכל לשאוב כל עת רמה גבוהה של הבטחון, הכוונה, תבונה וכוח שיחזקו את הפרואקטיביות שלך ויטביעו כל חלק מחייך בחותם של הרמוניה. כאשר בציר חיינו נמצאים עקרונות נכונים, נוצר בסיס איתן להתפתחותם של ארבעת הגורמים סייעני החיים. ביטחוננו נובע מהידיעה שבניגוד למרכזים אחרים המבוססים על אנשים או על דברים הנתונים לשינויים תכופים ומידיים, העקרונות הנכונים אינם משתנים, אפשר לבטוח בהם. עקרונות  גדולים מאנשים ומנסיבות, וכי אלפי שנות היסטוריה הם עדות לניצחונם החוזר ונשנה. כשאתה מסתכל על דברים דרך הפרדיגמה של עקרונות נכונים, הרי מה שאתה רואה בחיים שונה באורח דרמטי מכל מה שתראה דרך כל פרדיגמה של מרכז אחר.

פירוט מצב

נניח שהזמנת את אשתך לקונצרט הערב. הכרטיסים בידיך, היא נרגשת לקראת היציאה. בשעה 16:00 מעבידך קורא לך פתאום ואומר לך שהוא זקוק לעזרתך בהכנות לקראת פגישה חשובה שתיערך מחר ב -9:00 בבוקר.  ובכן איך תנהג?

אם תראה את הדברים מבעד משקפי גבר שבת זוגו במרכז חייו, ייתכן שתאמר למעבידך שאינך יכול להשאר ותלך עם אשתך ע"מ לרצותה. או שתרגיש שאתה חייב להשאר, ותישאר בעל כורחך, חרד לתגובת אשתך ומנסה להצדיק את החלטתך מפני כעסה או אכזבתה. אם כסף הוא ציר חייך, ייתכן שתטלפן לאשתך, ותאמר לה בפשטות שאתה מוכרח להישאר, בתקווה שתבין שהצרכים הכלכליים הראשונים במעלה. אם העבודה היא מרכז חייך, ייתכן שתחשוב על הזדמנות שנפלה בחלקך. אתה יכול ללמוד יותר את התפקיד. אם תשאר, תרשום לעצמך נקודות זכות אצל מעבידך ותקדם את הקריירה שלך. תטפח לעצמך על השכם על תוספת שעות מעבר לנדרש, המוכיחות כי אתה עובד חרוץ. אשתך צריכה להיות גאה בך! אם הרכוש הוא ציר חייך, תחשוב אולי על הדברים שתוכל לרכוש בהכנסה הנוספת שנפלה בחלקך. ייתכן שתשקול את האדרת שמך במשרד, אם תישאר. מחר ידעו כולם את גודל אצילותך, את הקרבתך ומסירותך. אם ההנאה היא מרכז חייך, קרוב לוודאי שתסיים את העבודה בזמן ותלך עם אשתך לקונצרט, גם אם הייתה רוצה שתישאר שעות נוספות, הרי מגיע לך לצאת בערב! אם חברים תופסים את מרכז חייך , תושפע החלטתך מן השאלה אם הזמנת גם חברים לקונצרט או האם חבריך לעבודה נשארים לעבוד.  אם אויב הוא ציר חיך, תישאר ודאי לעבוד שעות נוספות כדי לזכות ביתרון על יריבך החושב עצמו לעובד הטוב ביותר בחברה. אם חייך סובבים סביב מרכז דתי כלשהו, ייתכן שהחלטתך תושפע מתכניותיהם של אנשים אחרים המשתייכים אליה. ייתכן שתושפע מתכנית הקונצרט עצמו – "המשיח" של הנדל יהווה גורם מדרבן להליכה מה שאין כן קונצרט רוק. החלטתך תושפע גם ממה שלדעתך "ראוי לו למאמין נאמן לעשות" אם אתה עצמך מרכז חייך, ודאי תתמקד בשאלה מה יביא לך תועלת מרבית: לצאת בערב או להישאר בעבודה.

 

דמיון מודרך

דר' צ'ארלס גארפילד ערך מחקר מקיף על ספורטאים ואנשי עסקים מצטיינים. אחת הנקודות העיקריות במחקרו היא שכמעט כל הספורטאים ברמה בינלאומית וכן אנשים אחרים שהגיעו למצוינות בתחומיהם השונים, עושים תרגילי דמיון מודרך. הם רואים, מרגישים ומתנסים בדברים קודם שהם עושים אותם. הם רואים אפוא את הסוף מן ההתחלה. אפשר לעשות זאת בכל תחומי החיים: לפני הופעה, לפני הצגת הדברים, לפני עימות קשה או לפני אתגר יומיומי של המפגש עם יעד כלשהו. ראה את הדבר בדמיונך שוב ושוב בבהירות רבה. עליך ליצור בתוכך "אזור של נוחות" (comfort zone) וכאשר תיקלע למצב האמיתי, הוא לא יהיה זר לך, הוא לא יעורר בך פחד.

במנהיגות אישית אפקטיבית עולות באורח טבעי טכניקות של דמיון מודרך והצהרת כוונות מתוך בסיס מוצק של כוונות ועקרונות, שנשקלו היטב ושנעשו לציר חייו של האדם. עצמתן רבה במיוחד בשכתוב ובתכנות מחדש, בחקיקת כוונות ועקרונות המלווים במחויבות עמוקה על לוח לבו ובתודעתו של האדם.

 

הצעות ליישום:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הקדש כמה דקות לכתיבת תפקידיך השונים כפי שאתה רואה אותם היום (בעל, בן, אב, אח, חבר, מהנדס, מנהל) האם אתה מרוצה  מראת חייך

פנה לעצמך זמן מיוחד, שבו תשתחרר מפעילותך היומיומית, והתחל לעבוד על הצהרת המשימה האישית שלך.

 

 

עבור על מרכזי חיים השונים וסמן את אלה שמדברים אליך. האם הם יוצרים דפוס התנהגות ההולם את חייך? האם אתה מרגיש בנוח עם השלכותיו של ניתוח זה?

חשוב על פרוייקט כלשהו שתצטרך לבצע בעתיד הקרוב, רשום את התוצאות, שאליהן היית רוצה להגיע ואת הצעדים הדרושים להשגתן.

 

 

 

ילנה גלוזמן

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

התקשרו: 052-666-21-63