© 2019 by ELENA GLOZMAN . All rights reserved

ילנה גלוזמן

מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

התקשרו: 052-666-21-63

הרגל 3 – קבע לך את סדר קדימויות

ענו בבקשה, בכתב על שתי באלות הבאות:

 

 

מהו הדבר האחד שלו עשית (ואינך עושה אותו היום) באופן קבוע, היה מביא שינוי חיובי עצום בחייך האישיים.

  1. מהו הדבר האחד בעסקיך או בחייך המקצועיים שיכול להביא לתוצאות דומות?

הרגל שלישי, הוא פרי האישי, ההגשמה המעשית של ההרגלים ראשון ושני.

הרגל 1 אומר: "אתה יוצר, אתה אוחז בהגה". הוא מבוסס על 4 סגולות אנושיות: דמיון, מצפון, הרצון העצמאי ומודעות עצמית. הרגל 2 הוא יצירה ראשונית המנטלית שמבוססת על דמיון – היכולת לחזות, לראות את הפוטנציאל, ליצור בהכרתנו את מה שהיינו יכולים לראות במו עינינו. ועל המצפון – היכולת לאתר את ייחודנו ואת הקווים המנחים האתיים, המוסריים והאישיים שלנו שבגבולותיהם נוכל לממשה בחדווה.

הרגל מס' 3 הנו היצירה השניה - הפיסית. הוא מימוש הטבעי של שני ההרגלים הקודמים. משמעו להפעיל את הרצון העצמאי במטרה להיות אדם שציר חייו סובב סביב עקרונות. זוהי עשייה היומיומית, מרגע לרגע.

ניהול אפקטיבי – משמעה לקבוע סדר קדימויות ולהיות בעל משמעת פנימית חזקה על מנת לדבוק במטרה. אי אפשר להגיע למטרה כלשהי בלי משמעת פנימית – יכולת להכפיף את רגשותיך, את דחפיך את מצב רוחך לערכים אלה.

כשמדובר על ניהול העצמי, אנשים, בד"כ מגיבים לעניינים הדחופים. ואילו עניינים חשובים, שאינם דחופים דורשים יוזמה רבה יותר, פרואקטיביות רבה יותר. אנחנו מוכרחים לפעול ע"מ לנצל את ההזדמנויות העומדות בפנינו, לגרום לדברים לקרות. אם איננו פועלים עפ"י הרגל מס' 2,  אם לא  ברור לנו סדר עדיפויות שלנו בחיים – מה חשוב ואילו תוצאות רצויות לנו, אנו נוטים להיענות לנושאים הדחופים (שלרוב חשובים הרבה פחות).

מכבי שריפות - בחייו של כל אחד מאתנו קורים "משברים" או "בעיות" חשובים הדורשים את טיפול המיידי, אך יש אנשים שפעילויות האלה מכלים את כל זמנם. אלה הם מנהלי משברים, פותרי בעיות למינהם הכפופים ללוח זמנים. ככל שמתמקדים במשברים, זהו תחום שהולך וגדל, וסופו להשתלט על חייך. יש אנשים שמתמודדים עם בעיות יום יום ויוצאים בשן ועין. ההפוגה היחידה שמזומנת להם – היא בריחה לפעילויות לא חשובות ולא דחופות.

זיקית - אנשים אחרים מבלים חלק ניכר מזמנם בטיפול בנושאים הדחופים, אך לא חשובים, אבל חושבים שמטפים בנושאים החשובים. דחיפות הנושאים אלה, מבוססת בעצם על סדר עדיפויות וציפיותיהם של האחרים.

חסרי אחריות – אילו אנשים שעסוקים בפעילויות לא חשובות ולא דחופות – פעילויות שמעצם מבזבזות את הזמן ולא מביאות לשום תוצר יעיל. (שיחות טלפוניות, פגישות חסרי תכלית, פעילויות נעימות למיניהם)

אנשים אפקטיביים – נזהרים מטיפול בעניינים שאינם חשובים, גם כשהם דחופים, מצמצים את ה"כיבוי השריפות" ומקדישים יותר זמן לדברים שאינם דוחקים אך עם זאת חשובים, כגון: פעילויות מניעה, פעילויות לשמירה על יכולת הייצור, בניית מערכות יחסים, איתור הזדמנויות חדשות, תכנון. אנשים אפקטיביים אינם מתמקדים בבעיות, אלא נוטים לחפש את הזדמנויות מאחורי הדברים. הם חושבים חשיבה מונעת. גם הם טועמים טעם משבר אמיתי ובעיות דחופות הדורשות טיפול מידי, אבל אלו מעטים יחסית. הם שומרים על איזון בין ייצור לבין יכולת הייצור בהתמקדות בפעילויות החשובות והלא דחופות, פעילויות שהם מנוף אדיר לבניית יכולת האישית.

  1. עתה, משהכרת את דפוסים שונים בניהול הזמן, חשוב לרגע מה ענית על שתי השאלות שהוצבו לך בתחילת הפרק. לאיזה דפוס זה מתאים לדעתך?

ובכן, כדי להיות אכן פרואקטיבי, אתה צריך ללמוד להיות אדם אסרטיבי, ז.א להגיד "כן" לקדימויות החשובות. וע"מ לעשות זאת, תצטרך ללמוד להגיד "לא" לפעילויות אחרות. אפשר לומר שהניהול נובע ממנהיגות. הדרך שבה אתה מעביר את זמנך היא פועל יוצא של הדרך, שבה אתה רואה את קדימויותך. אם קדימויותך צומחות ממרכז של עקרונות וממשימה אישית, אם הן מושרשות היטב בלב ובהכרתך, סופך לראות את הדפוס הפרואקטיבי כבסיס טבעי ומלהיב להשקיע בו את זמנך.

מטרה שלנו בעצם, זה לנהל את חיינו באורח אפקטיבי, דהיינו, מתוך מרכז של עקרונות שקולים, מתוך ידיעת משימתנו האישית, מתוך התמקדות בחשוב ובדחוף ובמסגרת שמירת איזון בין הגברת הייצור שלנו לבין הגברת היכולת הייצור. מנהל כזה צריך לעמוד בשש אמות המידה החשובות הבאות:

 

 

 

 

 

  1. קוהרנטיות – הרמוניה, שלמות ואחדות בין חזונך לבין משימתך, בין תפקידך לבין מטרותיך.

  2. איזון – הכלי הנ"ל אמור לסייע לך לשמור על איזון בחייך ולשמור שלא תזניח תחומי חיים חשובים, כגון: בריאות, משפחה, התפתחות אישית

  3. התארגנות שבוע מראש  - כדי שתעסוק במניעה ולא בטיפול במשברים, חשוב לארגן את חייך על בסיס שבועי. זה יאפשר איזון ארגון טוב יותר מכפי שמאפשר ארגון על בסיס יומי.

  4. ממד של "אנשים" – אתה זקוק לכלי שיעזור לך להתמודד עם האנשים. כשמתמודדים עם הזמן, חושבים במונחים של "יעילות" אך לעיתים, קורה, שאנו צריכים להכפיף את לוח זמנים שלנו לאנשים הסובבים אותנו. על כלי עזר שלך לשקף את הערך הזה, להקל על ביצועו במקום לגרום לרגשות אשם כשאין עומדים בלוח זמנים.

  5. גמישות – על כלי התכנון שלך יש להיות למשרת ולא לאדון. היות שהוא צריך לעזור לך, עליו להיות מותאם לסגנונך, לצרכיך ולדרך ייחודית רק לך.

  6. ניידות – על כלי עזר שלך יש להיות גם נייד כדי שתוכל לשאתו אתך מרבית הזמן. ייתכן שתרצה לחזור ולעיין בהצהרת המשימה האישית, לבחון שוב את התכנון שעשית, במקום אחר, מחוץ למשרדך. אם יומנך נייד, תוכל לשאתו בכל עת.

הארגון האפקטיבי כרוך בארבע פעילויות עיקריות:

 

 

 

 

  1. זיהוי תפקידים – עליך לרשום את כל תפקידיך בחיים ולציין את התחומים השונים בהם היית רוצה להשקיע את זמנך ואת האנרגיה למשך שבוע בלבד.        תפקידים לדוגמא: פרט, בעל, אב, מנהל מוצרים חדשים, מנהל מחקר, ראש צוות, יו"ר ארגון המתנדבים וכו'.

  2. בחירת מטרות – שלב הבא, זה לחשוב על 2-3 תוצאות חשובות שעליך להשיג בכל אחד מתפקידיך במשך שבוע הבא. ברשימה האידאלית תהיה הלימה בין מטרות לטווח קצר לבין מטרות לטווח ארוך, שזיהית לצורך הצהרת משימה האישית שלך. גם אם אין לך הצהרה אישית, תוכל לקבל תחושה לגבי מידת חשיבותה של מטרה זו או אחרת.

  3. תכנון לוח זמנים – עתה, כשמטרותיך רשומות לפניך, תוכל לראות את השבוע הקרוב לנגד עיניך ולקבוע לוח זמנים להשגתן.

  4. התאמות יומיות – לאחר שקבעת לוח זמנים למשך השבוע הקרוב, ניתן לסדר פעילויות לימות השבוע עפ"י סדר קדימויות, תגובות לאירועים, להשקעה במערכות יחסים ולפעילויות שלא צפית אותם מראש.

לעומת זאת, כל נסיון לקבוע סדר קדימויות לפעילויות כל עוד אינך יודע כיצד הן מתקשרות לתחושת המשימה האישית שלך וכיצד הן מתאימות למאזן חייך – איננו אפקטיבי. אתה עשוי לקבוע סדרי עדיפויות ולהשיג דברים שאינך זקוק להם ושאינך רוצה לעשותם כלל.

כשמדובר באנשים, אינך יכול לנהוג עפ"י כללי היעילות איתם. ישנם הורים רבים, במיוחד אמהות המטפלות  בילדים רכים, שהינם מתוסכלים מחוסר יעילות שלהם, מרצון להספיק ולהשיג דברים, משום שנדמה להם שאין הם עושים דבר כל יום, פרט למילוי צרכי הילדים. זכרו, התסכול הוא פועל יוצא של רמת הציפיות, ולעיתים קרובות, אין רמת הציפיות משקפת לא את ערכינו ולא את סדר קדימויות שלנו, אלא את מראה החברתית. אבל כל עוד, הרגל השני (צפה את הסוף מהתחלה) טבוע עמוק בלבך ובהכרתך, אותם ערכים נעלים הם אלה שמכוונים אותך. אתה יכול להתאים את סדר היום לנסיבות, אתה יכול להיות גמיש. אין לך סיבה להרגיש רגשי אשם כשאינך עומד בלוח זמנים או כשאתה נאלץ לשנותו.

האצלת סמכויות

אנשים רבים מסרבים להאציל סמכויות לאחרים משום שהם סבורים שהדבר גוזל זמן רב ומצריך מאמץ ניכר, והם הרי יכולים לעשות את העבודה טוב יותר. אולם האצלת סמכויות אפקטיבית, היא פעילות מנוף אדירה שכמעט אין דומה לה בעצמתה. העברת אחריות לאנשים מיומנים ומוכשרים אחרים, מאפשרת לך להשקיע את משאבי האנרגיה שלך בפעילויות עתירות השפעה אחרות. האצלת סמכויות נוגעת לאנשים אחרים, ומשום כך היא נחשבת לנצחון ציבורי, ואפשר להכלילה בהרגל מס' 4. האצלת סמכויות יכולה להיות משני סוגים: סוג הראשון, משמעו "תלך, תביא ודווח לי בסיום המשימה". מרבית האנשים דבקים בהאצלת הסמכויות של "נער שליח". מנהלים מסוג זה מתמקדים בשיטות, לכן נושאים באחריות על התוצאות. סוג שני, זה האצלת אחריות והיא מתמקדת בתוצאות ולא בשיטות. היא מעניקה לאנשים בחירה חופשית של שיטות ועושה אותם אחראים לתוצאות. תחילה יש צורך להשקיע זמן רב יותר, אבל זוהי השקעה משתלמת. האצלת אחריות כרוכה בהבנה הדדית ברורה ומחוייבות מראש לציפיות בחמשת התחומים הבאים:

תוצאות רצויות – בנה הבנה ברורה לגבי תוצאות שרוצים להשיג, דאג לכך שהאחר יראה אותך, יבין אותך . תהיה סבלני. כתוב פירוט של תוצאות הרצויות ומועד להשגתן.

קווים מנחים – הגדר את הפרמטרים שבגבולותיהם יפעל המועמד להאצלת הסמכויות (אלו  צריכים להיות מעטים ככל האפשר). ציין לו, איפו צפויים הקשיים, אפשר לו ללמוד מטעויות של אחרים. הגדר מה לא לעשות, אך אל תאמר מה כן לעשות. השאר בידיו את האחריות לתוצאות – לעשות כנדרש בגבולות קווים המנחים.

משאבים – הגדר את המשאבים האנושיים, כלכליים, טכניים או ארגוניים שמהם יכול האיש להנות לשם השגת התוצאות הרצויות.

אחריות ודיווח – קבע את אמות המידה הביצועיות, שישמשו להערכת התוצאות ואת מועדי הדיווח והערכה.

השלכות – הגדר את התוצאות החיוביות והשליליות בעקבות ההערכה, כגון: תגמולים כספיים, חיזוקים פסיכולוגיים, תפקידים אחרים ותוצאות נוספות הנובעות ממשימתו הכללית של הארגון.

 האמון האישי הוא דרגת המוטיבציה הגבוהה ביותר. הוא נותן ביטוי למיטב שבנו. אבל הוא מצריך גם סבלנות, ואינו מוציא מכלל חשבון את ההכרח לאמן ולהכשיר ולפתח אנשים במידה כזו שמיומנותם תשתווה לרמת האמון שרוחשים להם. אם האצלת סמכויות נעשית כהלכה, שני הצדדים יוצאים נשכרים, ובסופו של דבר יעשה חלק גדול יותר מן העבודה בפחות זמן. המשפחה שמאורגנת היטב, שמנצלת את הזמן באורח יעיל להאצלת סמכויות על בסיס "אחד על אחד", יכולה לארגן את העבודה כך שכל אחד יעשה כל דבר בשעה בערך ביום. אבל לשם כך נחוצה היכולת הפנימית לרצות לנהל, לא רק לייצר. מובן מאליו שאתם יכולים לסדר את החדר טוב יותר מילדכם, אבל אתם הרי רוצים לחזק את ידיו לבצע את הדבר בעצמו.זה דורש זמן. עליכם להיות מעורבים בהכשרתו ובפיתוחו של ילדיכם. אבל זוהי השקעה מבורכת שאת פירותיה תקטפו בעתיד. ז.א בעל האחריות ינהל את עצמו בעזרת המחויבות המצויה בו להגיע לתוצאות המוסכמות. לאנשים שאינם בוגרים אומנם, יש להרבות בקווים מנחים ולמעט בפירוט תוצאות הרצויות, להגדיר יותר את משאבים, לזמן לפגישות תכופות יותר למטרת דיווח ולממש מסקנות מידיות. לגבי אנשים בשלים, יש להגדיר יותר את התוצאות הרצויות שיש בהן אתגר, ממעיטים בקווים מנחים, מקטינים את תכיפות הדיווח, מפרטים יותר אמות המידה הגלויות לעין ופחות אמות המידה מדידות. האצלת סמכויות אפקטיבית, היא אולי הסממן הבולט ביותר לניהול אפקטיבי מעצם היותו בסיס לצמיחה אישית וארגונית של היחיד.

 

הצעות ליישום

זהה פעילות שלדעתך הזנחת בחייך – כזו, העלולה להשפיע משמעותית על חייך מבחינה אישית/מקצועית. רשום אותה על הדף והתחייב לבצעה.

שרטט את טבלת ניהול הזמן, ונסה להעריך איזה אחוז מזמנך אתה מבלה בביצוע מטלות דחופות/לא דחופות וחשובות/לא חשובות. אח"כ תעד את ניצול הזמן שלך במשך שלושה ימים בפרקי זמן של 15 דקות. באיזה מידה דייקת בהערכתך? האם אתה מרוצה מניצול זמנך? מה עליך לשנות?

ערוך רשימה של תחומי אחריות שאתה יכול להאציל, ורשימת אנשים שלהם תוכל להאציל אחריות, או שאותם תוכל להכשיר לקבל אחריות בתחומים אלה. קבע מה נדרש לתחילת תהליך האצלה או הכשרה.

ארגן לעצמך את השבוע הקרוב. התחל בציון תפקידיך ומטרותיך לשבוע, אח"כ תרגם את המטרות לתכנית פעולה ספציפית. בתום שבוע הערך באיזו מידה הצליחה תכניתך לתרגם את ערכיך העמוקים ואת כוונותיך לפעילות יומית, ובאיזו מידה ניהגת ביושר אישי כלפי אותם ערכים וכוונות.

קבל על עצמך מחויבות להתחיל לארגן את חייך על בסיס שבועי וקבע לעצמך זמן קבוע לשם כך.

 

 ניצחון ציבורי

עלינו לזכור שתלות הדדית יעילה יכולה להבנות על יסודות של עצמאות אמיתית בלבד. הניצחון הפרטי קודם לניצחון הציבורי. אינך יכול להצליח ביחסיך עם אנשים אחרים לפני שתצליח עם עצמך. יש האומרים שכדי לאהוב את האחרים, עליך לאהוב את עצמך. אבל אם אינך מכיר את עצמך, אם אין לך שליטה עצמית, תתקשה לאהוב את עצמך, למעט אותן דרכים שטחיות המביאות ל"הרמת מורל" לטווח קצר. כבוד עצמי אמיתי, מקורו בשליטה עצמית, בעצמאות אמיתית, בכך מתמקדים שלושת ההרגלים הראשוניים. העצמאות היא הישג. תלות הדדית – זו בחירה שרק אנשים עצמאיים יכולים לעשות. כל עוד, אינך רוצה להשיג עצמאות אמיתית, יהיה קשה או אפילו בלתי אפשרי לפתח כישורים של יחסי אנוש.

הרכיב החשוב שאנחנו מביאים למערכת יחסים כלשהי, איננו מה שאנו אומרים ולא מה שאנו עושים, אלא מה שאנו. אם דיבורים ומעשים נובעים מטכניקות שטחיות של יחסי אנוש ולא מן הגרעין האמיתי שבתוך תוכנו, סופנו – שהאחר ירגיש בזיוף במוקדם או במאוחר. פשוט לא נוכל ליצור את הבסיס הנחוץ לקיומה של תלות אפקטיבית. אם נחזור לסיפור על אווזה וביצי זהב – במציאות של תלות הדדית, ביצי זהב הן האפקטיביות, תוצאות הנלוות לתקשורת פתוחה וליחסי גומלין חיוביים עם אחרים. כדי לזכות בביצים אלו דרך קבע, עלינו לטפל באווזה. יש לטפל את היחסים שעושים את התוצאות למציאות קיימת.

"חשבון בנק של רגשות" – זוהי מטאפורה, המתארת את מידת האמון שנבנה במערכת יחסים. זוהי הרגשת הביטחון שיש לך במחיצתו של אדם אחר. כשאני מפקיד בחשבון בנק של רגשות שלנו אדיבות, כנות, טוב לב, מחויבות שלי אליך – אמונך בי גובר. אני יכול אפילו לשגות אך אותה רמת האמון שנבנתה תפצה על שגיאותיי. לעומת זאת, אם אני נוהג בזלזול, חוסר אדיבות, מגיב תגובות יתר, מתעלם, מועל באמון, מאיים או מתנשא, סופי להגיע למשיכת יתר בחשבון בנק הרגשות שלי. רמת האמון שוקעת. ומה הברירה שנותרה בידי? אני הולך בשדה מוקשים. אני חייב לנהוג בזהירות בכל מילה שאומר. אני במתח, אני מגן על אחוריי ועסוק במאבקי כוח. ארגונים רבים לוקים בכך. גם משפחות, ומערכות נישואים רבות. במקום הבנה עמוקה וספונטניות, ותקשורת מגוונת, הולכים יחסים והופכים להיות מאולצים ובני זוג  רק מנסים לחיות את סגנונות חייהם העצמאיים בדרך מכובדת וסבלנית ככל האפשר. היחסים עלולים להידרדר עוד יותר לכדי עוינות והתגוננות. חשבונותיך עם אנשים שעמם יש לך קשרי גומלין קבועים, דורשים השקעות קבועות. יש לפעמים משיכות אוטומטיות ביחסי גומלין יומיומיים או בתפיסתם של אחרים אותך בלא שתבחין בכך. הדבר נכון במיוחד לגבי מתבגרים בבית. אם יחסיך עם ילדיך הבוגרים רק בשיחות ציווי/הוראות בלי שום תקשורת חיובית בינכם, רמת האמון של ילדיך בך יורדת עם הזמן ובשלבים החשובים של חייהם הם לא ירצו להיפתח לעצותיך, וקרוב לוודאי שיקבל את ההחלטה מתוך זווית הראיה הרגשית קצרת המועד שלו, ויגרור לאורך ימים את התוצאות השליליות של החלטותיו.

להלן שש הפקדות עיקריות הבונות את חשבון הבנק הרגשות:

הבנת הזולת – הניסיון להבין באמת את הזולת , הוא אחת ההפקדות החשובות שאפשר לעשות, והוא מפתח לכל הפקדה אחרת. אם הינך שקוע בפרויקט דחוף, וילדך בן שש מפריע לך בגלל דבר שבעיניך הוא חסר ערך, ובעיניו הוא אולי החשוב ביותר. יש צורך להפעיל הרגל מס' 2 – כדי להכיר בערכו של האחר ולחדש את מחויבות כלפיו, ולהפעיל הרגל מס' 3 כדי לתת עדיפות לאחר על פני סדר היום הקבוע שלך. כל עוד אתה מקבל את הערך שהוא מייחס לדבריו, אתה מגלה הבנה כלפיו ומפקיד הפקדה רבת ערך.

תשומת לב לדברים הקטנים – אותות החיבה והמחוות הקטנות חשובים עד מאוד. גילויים קטנים של חוסר נימוס, של קשיחות לב, חוסר כבוד – כל אלה משמעם משיכות מהחשבון. במערכת יחסים הדברים הקטנים הם הגדולים באמת.

עמידה במחויבויות – עמידה במחויבויות או מילוי הבטחה הם הפקדה רבת ערך. אין משיכה חזקה יותר מאשר להבטיח למישהו משהו החשוב לו ולא לקיים את ההבטחה. בפעם הבאה שתבטיח – לא יאמינו לך. יש להיזהר מלהבטיח הבטחות שאינכם יכולים לעמוד בהם או להיות מודעים לאילוצים השונים העלולים למנוע מלקיים את ההבטחה.

הבהרת ציפיות – ציפיות לא ברורות לגבי מטרות , מחבלות בתקשורת ובאמון. ההפקדה בבנק הרגשות מתבטאת בהבהרת הציפיות מראש. לשם כך, יש צורך בהשקעה אמיתית של זמן ומאמץ, החוסכים זמן ומאמץ בעתיד. כאשר אין ציפיות ברורות וידועות לשני הצדדים, המעורבות הרגשית גוברת, אי הבנות פעוטות מתעצמות לכדי עימות על רקע אישיותי וקצר בתקשורת. לא פעם נחוצה מידה לא מבוטלת של אומץ להבהרת הציפיות. נראה, שקל הרבה יותר להעמיד פנים כאילו הניגודים אינם קיימים ולקוות שהדברים יסתדרו מאליהם מאשר להתמודד עם חילוקי דעות ולעבוד יחד על מציאת מערכת ציפיות מוסכמת.

הפגנת יושר אישי – במושג "יושר אישי", הכוונה להתאמת מציאות למילים שלנו, כלומר, קיום הבטחות ומילוי ציפיות. לשם כך, נחוץ לאדם אופי המשדר שפה אחת כלפי פנים וכלפי חוץ, בראש ובראשונה כלפי עצמך, אך גם כלפי אחרים. אחת הדרכים החשובות להפגנת יושר האישי, היא נאמנות למי שאינם נוכחים. כשאנו עושים זאת, אנו קונים את אמונם של הנוכחים. אם אתה מרכל מאחורי הגב של מישהו, דו-פרצופיות זו עשויה להיראות בעיניך כפיקדון שאתה מפקיד אצל מי שחלקת איתו סוד, אבל למעשה, חשפת לפניו את חוסר יושר האישי שלך, משמע, משכת מהחשבון.ייתכן שתזכה בביצת הזהב הרגעית של הנאה ממעשיך, אבל בה בעת חנקת את האווזה, וערערת את יסודות היחסים. יושר אישי במציאות של תלות הדדית פירושה התייחסות שווה לכול עפ"י אותם העקרונות. התנהגות כזו תעורר את אמונם של אנשים בך. כמו כן, יושר האישי משמעו הימנעות מכל תקשורת שיש עמה מרמה או זיוף או שהיא מתחת לכבודם של אנשים.

התנצלות במלוא הכנות בכל משיכה בחשבון – נחוץ אופי חזק כדי להתנצל במהירות ובלב שלם ולא מתוך רחמים דווקא. אדם צריך לשלוט בעצמו ולהיות בעל תחושה עמודה של בטחון בעקרונות יסוד ובערכים בסיסיים כדי להתנצל בכנות. אנשים, בעלי בטחון פנימי נמוך אינם מסוגלים לכך, זה חושף אותם במלוא פגיעותם. הם מרגישים עצמם חלשים וחוששים שמא אחרים ינצלו את חולשתם. הם מבססים את ביטחונם על דעותיהם של אחרים, והם חוששים מפני מה שאחרים עלולים לומר. בד"כ הם מרגישים שהם צודקים במעשיהם. את שגיאותיהם הם מתרצים בטעויותיהם של אחרים, וכשהם מתנצלים, אין הם עושים זאת אלא בחצי פה.

חוקי אהבה וחוקי החיים

כשמפקידים אהבה בלי תנאים, כשחיים עפ"י חוקי האהבה הראשוניים, מעודדים אחרים לחיות עפ"י חוקי החיים הראשוניים. במילים אחרות, כשאנו אוהבים את האחרים באמת ובתמים, אהבה בלא תנאי, בלי חשבון, אנו עוזרים להרגיש ביטחון, לחוש את מלוא התוקף של ערכם, זהותם ויושרם האישי. תהליך צמיחתם האישי מואץ. אנו מקלים עליהם לחיות את חוקי החיים – שיתוף פעולה, תרומה, משמעת עצמית, יושר אישי – וכן לגלות את הטוב והנעלה שבתוכם ולחיות לאורו. אנו מעניקים להם חופש לפעול בהתאם לצוויהם הפנימיים ולא להגיב לתנאים ומגבלות שאנו מציבים. אין זה אומר שאנו רכים מדי. אנו יועצים, אנו מציבים גבולות ועם כל זאת אנו אוהבים. המפתח לזה – הפקדות קבועות של אהבה בלא תנאי.

דאג האמרשלד, שהיה מזכיר האו"ם העיר פעם הערה: "הרבה יותר אצילי לתת את כולך לאדם אחד מאשר לטרוח ולעמול על הצלת האנושות כולה".