"משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית"

קצת על הספר:

הורים רבים נמנעים מלהודות שלא קיבלו מספיק אהבה, תמיכה ויחס מצד הוריהם בשנות ילדותם. הם לא מכירים את עצמם, לא מודעים למעלותיהם ולמגרעותיהם, ומתקשים להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם. לצערי הרב, בלא מעט משפחות חסרה הקירבה הרגשית, ואם לא לנקוט באמצעים המתאימים לשינוי תמונת מצב, עם הזמן יהפוך לסיפור משפחתי קבוע החוזר על עצמו בכל דור ודור. זאת משום שכל אדם, באופן בלתי מודע, מעתיק ומשליך על קרוביו – על הבעל/האישה/הילדים – את כל אשר חווה בילדותו המוקדמת.

אולם אני מאמינה שכל דבר ניתן לשינוי. בקליניקה שלי אני לעיתים פוגשת אנשים שאפילו בגילם המופלג מצליחים לשנות את תפישת עולמם האישית, ואת תפישת עולמו של האחר. איכות חייהם משתפרת משמעותית. אותם האנשים נרגעים, לומדים לקבל את עצמם כפי שהם: אדיבים, כועסים, עצבניים, נחמדים, בעלי חוש הומר וחוסר סבלנות, ורק לאחר מכן יש באפשרותם לקבל ולאהוב את האחר.

בעבר הייתי בטוחה שאדם המשתוקק להשתנות חייב לעבור משבר מטלטל, אובדן או טיפול ארוך טווח. אך לצערי הרב, אנשים רבים נמנעים מלפנות לטיפול הפסיכולוגי, בעוד שהאירועים שעברו עשויים לגרום להשלכות מזיקות ומרחיקות לכת, שמקשות על ההתמודדות העצמית.

אני מרגישה שנפלה בחלקי הזדמנות פז להעביר לכם באמצעות הספר, את הקסם והשינוי לטובה שנגרם בזכות הטיפול המשפחתי, ובכך בסופו של דבר לשפר באופן ניכר את איכות חייכם.

באהבה,

ילנה גלוזמן

בתקופה הנוכחית, על רקע סיום משבר הקורונה, אנחנו מרבים לחשוב על הילדים – איך הם עברו את התקופה הזו, איך עמדנו מולם, אילו זיכרונות או טראומות יישארו להם. אלא שאנחנו קצת שוכחים את הבסיס לכל זה, ובעצם את הבסיס לכל ההורות שלנו: אנחנו. משום שאיך שאנחנו מרגישים מול העולם ומול עצמנו ישפיע בהכרח על אופן ההורות שלנו, ומשם באופן ישיר גם על ילדנו. 

בגלל זה הספר של ילנה גלוזמן, "משפחה אוהבת", הגיע אלי בדיוק בזמן. בהתחלה הייתי סקפטית – מה עוד אפשר ללמד אותנו על הורות כשיש כל כך הרבה מייעצים מסביב? אבל הספר של גלוזמן הצליח לחדש לי דווקא בגלל שהוא מתחיל מחזרה לאחור – לאיך שאנחנו היינו כילדים, אילו אנשים גדלנו

להיות בעקבות הנחות שגויות שביססנו על עצמנו ואיך היום אנחנו נותנים לאותן הנחות להוביל את מי שאנחנו ואת ההורות שלנו.

גלוזמן היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת EMDR מוסמכת ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יישומית וייעוץ חינוכי. עוד בשנים הראשונות לעבודתה כיועצת חינוכית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, למדה להעריך את ההשפעה הרבה של המשפחה על הילד. בהמשך היא עבדה בשירות הציבורי (בין השאר במכון ת.ל.ם), וכיום מקבלת בקליניקה הפרטית משלה באשדוד.

את ספרה היא כתבה בעקבות המפגשים בקליניקה, ובהתאם הוא מלווה בדוגמאות וכן בתרגילים מעשיים רבים, שהופכים את חוויית הקריאה לסוג של טיפול אקטיבי, שמצריך נכונות לצלול אל תוך העבר, גם לרגעים לא פשוטים, במטרה להיכנס שוב אל ההורות בצורה מודעת יותר, שלא פועלת באופן אוטומטי, אשר לא בהכרח תואם לאמות המוסר שלנו, לערכים שלנו או לרצונות שלנו. תרגיל שאהבתי במיוחד, למשל, היה בחינה של איזו דמות ספרותית אהבתי כילדה, משום שלדבריה של גלוזמן, האהבה שלנו לדמות בילדות נובעת מהזדהות עם אחת או יותר מהתכונות שלה – גם אם כילדים לא יכולנו להבחין בכך, או שהסובבים שלנו לא ראו בכך. החזרה אל אותה הדמות תאפשר גם חזרה לתכונות או ליכולות שטמונות בנו מבלי שניתן להן ביטוי. אחר כך היא מציעה לעשות את אותה בדיקה גם עם ילדנו, כדי לראות מה הם חושבים על עצמם, איך זה מתיישב עם מה שאנחנו חושבים עליהם, ואיך ניתן להעצים אותם דרך המידע הזה. 

אני מצאתי שכל התרגילים והדוגמאות עוזרים להשתחרר מאותן הנחות יסוד שגויות שיש לנו על עצמנו ועל ילדנו, לחשוב מחדש אילו מין הורים אנחנו רוצים להיות, לקחת יותר שליטה על ההורות שלנו, ולהפסיק להיות עלה נידף לכל מיני מחשבות או עצות שאנחנו מלקטים מסביב או מהרשת. להקשיב לעצמנו, לקבל החלטות שנובעות מהתפיסות ומהערכים שלנו, ולהאמין ביכולות שלנו כהורים. דווקא עכשיו יותר מתמיד. 

מתוך האתר eserplus.net