אחת התלונות שעולות בטיפול הזוגי, היא שאחד מבני הזוג (לרוב מדובר בבעל) אינו מקפיד על כללי ההיגיינה האישית. כתגובה להטחת האשמה מצד האישה, הגבר משיב בדרך כלל: "אני בכלל לא מזיע – נמצא כל היום במזגן", "את עכשיו סתם מציקה לי, אף אחד לא מתלונן", "התקלחתי אתמול/שלשום (לפניי שלושה ימים)", המתעלם לגמרי מתגובת גופו ללחץ, אשר לעיתים המתאפיינת כ"ריח הזקנה". תגובת הגוף למצבי לחץ תוארה לראשונה על ידי הביולוג והאנדוקרינולוג הקנדי ממוצא הונגרי, הנס הוגו ברונו סלייה, במחצית הראשונה של המאה הקודמת. הוא ניסח את מושג הלחץ כתגובת הגוף לאיום על להומאוסטזיס (מצב איזון). ​​על פי תפיסה זו, תגובת הגוף בזמן הלחץ מסייעת לו לשרוד. הוא הגדיר שני סוגי תגובות המאפשרות להתמודד עם סכנה: אקטיבית, כאשר אדם מתעמת או נלחם, או פסיבית, בה הוא בורח ממקור הסכנה. למרות העובדה שברמה הפיזיולוגית שתי תגובות אלה מלוות בהזעה מוגברת, מומחים ממרכז מונל לחושים כימיים בווינה ערכו מחקר בו הציגו כי ריחות משתנים בשל פעילות גופנית ותגובת לחץ: ברגע שגוף מתחמם יתר על המידה, בשל פעילות הספורטיבית (או מאמץ פיזי אחר) מתרחשת תרמו-רגולציה - זיעה מופרשת על ידי בלוטות זיעה אקסוקריניות, המכסות כמעט את כל שטחו של הגוף. בלוטות אלה משחררות מים עם כמות קטנה של מלחים, בעיקר נתרן כלורי. במהלך מתח נפשי, בנוסף לבלוטות הזיעה האקסוקריניות, מופעלות גם בלוטות הזיעה האפוקריניות, ומפרישות הפרשה צמיגית יותר. בלוטות הללו מרוכזות בבתי השחי, בבטן התחתונה, במפשעה ועל איברי מין ובמגע עם חיידקים, לזיעה נוצר ריח חריף ודוחה. בנוסף לפעילות של בלוטות הזיעה, שריר הלב מתכווץ בקצב מהיר ובמאמץ יתר, מה שמוביל לכך שאדם מחוויר, הופך ל"לבן כסיד", חש ברעד פנימי, כפות ידיו מכוסות בזיעה קרה דביקה, ופיו מתייבש. הכימאי ג'ורג' פרתי, החוקר את נושא הריחות במרכז הכימי של פילדלפיה, ציין כי לזיעה הנגרמת מלחץ יש ריח של גופרית. הוא שונה בתכלית מריח הזיעה המופרשת על ידי בלוטות האקסוקריניות. כימאים בחברת הקוסמטיקה היפנית שיסיידו ערכו מחקר משלהם וגילו שבמצב של מתח נפשי, אדם מדיף ריח חריף המזכיר את ריח שום ובירה מקולקלת. אנחנו לא מסוגלים להימנע לחלוטין מתגובות נורמליות של הגוף, עם זאת, ברגע שאדם מודע למה שקורה לו, מבין ששרוי זמן מה בלחץ נפשי כבד, עליו להקפיד על הגיינת גוף מוגברת על מנת להפחית את רמת הדחיה ואי שביעות הרצון מצד סביבתו (גם אם אינו חש בריח לא נעים בעצמו).  שמרו על עצמכם ועל יקיריכם, ילנה גלוזמן - פסיכותרפיסטית משפחתית

לפי מה ניתן לזהות את הטראומות מן העבר בתחילת 2025 העברתי ההשתלמות לקולגות בנושא "טראומה בטיפול זוגי". כשהתכוננתי לשיעוריי והרהרתי אם ניתן ליצור נוסחא - אמירות והתנהגויות של מטופלים, אשר חוזרים על עצמם במהלך הטיפול אישי או זוגי/משפחתי וניתן לקשר באופן ברור לטראומות מסוימות שהם עברו בילדותם. בשל ניתוח מעמיק של תגובות, אמירות של מטופליי, הגעתי למסקנות הבאת, לחלוקה שאני מציגה בפניכם כרגע. בחרתי בהגדרת שבע טראומות עיקריות, שכל אחת מהן עשויה להתבטא באופן עצמאי או בשילוב עם טראומות נוספות: כל התנהגות שאינה הגיונית ואינו קונגרואנטית, מעידה על השלכת הטראומה מן העבר • בטראומת "הזנחה רגשית", בה הורים הזניחו את ילדם, התעלמו ממנו מבחינה רגשית. ילד כזה שיתבגר, יחזור כל הזמן על משפטים הבאים: " אני לא מעניין ", "אף אחד לא מבין אותי", "לאף אחד לא אכפת ממני" . אנשים אלה הופכים לאוזן קשבת לאחרים, נמנעים מלספר על עצמם מתוך מחשבה "למה שאטריד אחרים בבעיות שלי", למרות התחושה המתמדת של בדידות וחוסר אכפתיות מהסביבה. טראומה אופיינית לילדי תאומים בשל חוסר מסוגלות של הוריהם להעניק את המענה הרגשי שתינוק זקוק לו. נפגעי טראומה זו, לא בוטחים באלה שמביעים בהם עניין, בטוחים של מנת שאחרים ירצו להיות איתם בקשר, עליהם לבדר ו/או לפנק אותם (כלכלית). • טראומת "חיים עם הורה מכור". נשים וגברים אשר גדלו במשפחה עם הורה אלכוהוליסט או נרקומן, חוזרים על אמירות מהסוג הבא: " זה מביך אותי", "לא רוצה שידעו" "כולם עכשיו יחשבו ש..." לרוב, אנשים שעברו טראומה זו, עסוקים מאוד בנראות שלהם בעיניי אחרים. הרגש המפותח אצלם מאוד, הינו רגש "בושה". הם כל הזמן דואגים לאיך הם נראים מהצד, משווים את עצמם לסובביהם. כיוון שהם אף פעם אינם מרוצים מעצמם וממה שיש להם, הם עסוקים "בלהקרין על פני המסך (של רשתות חברתיות) את חייהם המושלמים" , הופכים ללקוחות נאמנים/ות של תעשיית היופי. • טראומת "דחייה" מתרחשת פעמים רבות במקרים בהם הורה נוטש ילד במקרה של גירושין או בשל מחלה, או אפילו במקרה של מוות. אלה שחוו טראומה זו חוזרים על משפטים כמו: "אני תמיד בודד/ה", "אני חושש שבעלי או אשתי יעזבו אותי". כל הפעולות מכוונות למנוע את התרחיש הבלתי רצוי. אנשים אלה מתאפיינים בתנודות רגשיות חדות בין הפחד מנטישה לבין פעולות פרובוקטיביות שהם עושים להאצת תהליך הפרידה מאדם אהוב". • טראומת "אבדן אמון": אדם שחווה טראומה זו, מוטרד כל הזמן בהיכן ועם מי נמצא בן/בת זוגו/ת. מונחה על ידי העובדה שלא ניתן לסמוך על אף אחד, בודק את המצאותו/ה של הבן/בת זוג, את שיחותיו/ה, התכתבויותיו/ה. משתמש בביטויים מכלילים, כגון: "כל הנשים...", "כל הגברים...." (כל הגברים בוגדים למשל) וכו'. אובדן אמון אירע בעקבות התנסות מרה במערכת יחסים קודמת (לא בהכרח בגידה פיזית, יכולה להיות כניסה לחובות כספיים, ניצול לרעה) או במקרה של בגידה מצד אחד ההורים בילדות. במצבים, בהם הורים לא עומדים בהבטחותיהם שנותנים לילדם, הדבר גם גורם לפגיעה באמון בהמשך החיים של אותו "ילד". • טראומת "אלימות פיזית": אדם אשר נפגע פיזית במשפחתו, יטה לרצות בצורה חריגה או להפך, יחווה התפרצויות זעם לא פרופורציונליות ולא הגיוניות (בעיניי הסביבה). נוטים להשתמש במשפטים, כגון: "אח"כ ת/ה תאשים/מי אותי", "אני לא שווה", "אני חלש", "אני לא בסדר". הם חשים בפחד/אימה ממש במצבים של עימותים בכל מערכות יחסים שלהם, נמנעים, מעדיפים לרצות. מדברים על עצמם ש"אני רוצה שיש שלום/שקט בבית/בעבודה/מול ילדים, קשה לי כשיש מריבות". לעיתים, על מנת להתמודד עם התסכול ותחושת "אני לא שווה", מתמכרים לאלכוהול, סמים, הימורים, עבודה. • טראומת פגיעה מינית: מה שמאפיים אנשים שעברו טראומה זו, זה היעדר חשק מיני, או חוסר נוחות/כאב במהלך יחסי אישות, או להפך התעסקות מוגברת במין. הם אלה שלעיתים מתלוננים על כך שבן זוגם נמנע מקיום יחסי מין. חוזרים הרבה על המשפט "כולם רוצים לנצל אותי", חשים בתחושה מתמדת של גועל או באשמה (קשורה או לא קשורה לאירוע). לעיתים יכולים לבגוד בבן/בת זוגם (מרגישים/ות שרק ביחסי במין יכולים למשוך עניין/אהבה). אנשים עם טראומה זו, עשויים להתעניין ולהתנסות בBDSM, פוליאמוריה, הומוסקסואליות, פדופיליה וכו'. על מנת להתמודד עם כאב בשל טראומה מינית, ייעזרו בחומרים ממכרים שונים.  • טראומת התעללות נפשית. אנשים אשר עברו התעללות נפשית, גדלו במשפחות עם הורים לא בשלים מבחינה רגשית, רעילים ונרקיסיסטים, אשר נטו להשפיל, להמעיט בערך של ילד, על מנת להרגיש יותר טוב עם עצמו. חוזרים בשיח על משפטים: "אני אפס", "אני לא מסוגל", "למה שירצה להיות איתי בקשר", "לא מגיע לי שיאהבו אותי". חיים עם אדם שעבר טראומה זו, דומים לטלטלה רגשית מתמדת – קשר נע כל הזמן בין תשוקה עזה לבין הדפה עויינת. במידה וזיהיתם בין התנהגויות/התבטאויות הבאות את עצמכם או את קרוב משפחתכם, אנא פנו לטיפול. בימינו, טיפול EMDR ממוקד טראומה מאפשר לעבד ולהשתחרר מעול הכבד, שממשיך לתפעל אתכם מבלי שאתם מודעים אליו. נ.ב על מנת להבין כל אחת מהטראומות המועלות לעיל לעומק, הינכם מוזמנים לצפות בסרטונים המוקדשים לנושא זה בערוץ היוטיוב שלי. באהבה, ילנה גלוזמן - מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי מטפלת EMDR מוסמכת מחברת ספרים "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024 ו"משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.

 לאחרונה, אני נתקלת בראיונות ומאמרים של עמיתיי, אשר מבלבלים מונחים שונים. בתיאור מאפייניה של "קרבה רגשית", הם נותנים לזה כותרת "קרבה אינטימית" או "אינטימיות רגשית", ומטמיעים בתוך השפה את המונח השגוי. על מנת לעשות קצת סדר, החלטתי להסביר את ההבדל בין שני מונחים הללו. בשנת 2015 טבעתי את המונח החדש בפסיכולוגי תחת שם "קרבה רגשית", אשר מטרתו הייתה להסביר דרך, כיצד אדם יכול להתקרב מבחינה רגשית אל יקיריו – אל ילדיו, אל בעל או אישה. פירטתי וסיכמתי את שיטת "פיתוח קרבה רגשית" או (EED – Emotional Closeness Education), שיטה שאותה יישמתי באותה תקופה למשך 15 שנה. הדגשתי את החשיבות שבעיבוד טראומות אישיות של בני הזוג. טראומות חוסמות את הבנת העצמי, הבנת הרגשות וצפיות מהאחר, וחוסמות את הבנת האחר, אינן מאפשרות לנהל שיח בונה עם הקרובים. הדגשתי את החשיבות שבהבנת תכונות מולדות של הילדים או בעל או אישה שלעיתים ניתנות לשינוי ולפעמים לא, ניתוח והבנת דפוסי התנהגות בחיי היום יום של בני משפחה, אשר הרבה פעמים הינם צפויים מראש ופיתחתי שיטה לניהול תקשורת בריאה וקונסטרוקטיבית אשר מקדמת קרבה רגשית בתוך המשפחה. הקדשתי לחקר ופיתוח נושא זה עשר שנים אחרונות מחיי, כתבתי שני ספרים בנושא: "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית" ו"זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית". ספריי נכנסו לרשימת ספרים מומלצים עבור פסיכולוגים במדינות שונות. אני נואמת בכנסים מקצועיים, מעבירה השתלמויות ומדריכה מטפלים זוגיים ומשפחתיים לעבודה עם זוגות ומשפחות בקונפליקט גבוה ומלמדת אותם כיצד לעזור למטופליהם לפתח קרבה רגשית בתוך המשפחה. כותבת על הנושא ומספרת עליו באופן קבוע בולוג שלי בערוץ היוטיוב. ובכן, הבה נבין מהו המונח "אינטימיות". מתוך המילון: מילה intimate מגיעה מלטינית intimus or interior – משמע "פנימי", "כנה" "חשאי" "סודיות", "קרבה עמוקה" ויחסים מיניים". כפי שאתם מבינים, שימוש במונח "הקשר האינטימי", תמיד כוון לקשר המיני, קשר אשר אמור להיות מספיק פתוח, קשר בו השניים בוטחים אחד בשניה. אוסיף ואומר שלא כל מפגש מיני שאנשים חווים ניתן לראות בו "קשר אינטימי" ובספרי בנושא זוגיות, הקדשתי שליש מהספר לנושא חשוב זה, לפיתוח קרבה אינטימית בזוגיות – יחסים אינטימיים אשר מענגים ומספקים את השניים. הדבר יכול להתקיים בתנאי...שקיימת קרבה רגשית בתוך הזוגיות. "שיחה אינטימית" – משמעה שיחה גלויה, חושפת סודות כמוסים. אנשים אשר קרובים מבחינה רגשית לעיתים יכולים לשתף במידע אישי וכמוס ולעיתים הם עשויים לבחור לא לעשות זאת. קרבה רגשית אינה מחייבת להסיר את כל המגננות, לחשוף את הנפש ולהפוך ל"ספר פתוח" עבור יקריכם. כל אחד מאיתנו עבר אירועים לא פשוטים, שמעוררים בנו רגשות כגון בושה, אשמה, השפלה וזוהי זכותינו הבלעדית, כמו גם זכות יקרינו לשמור על מידע אישי זה חבוי מעיניי המתבונן. היבט בעייתי נוסף, הטמון בתוך המונח "אינטימיות", זה סוג של "היבלעות" בתוך האחר/ת, והדבר נפוץ ביותר במערכות יחסים המתאפיינות בתלות שיתופית (codependency ). אלה מערכות יחסים שעוברות טלטלה מתמדת מתשוקה מטריפה ועד לאלימות מזעזעת ומסכנת את חיי האדם, הרבה פעמים קיימת מעורבות של חומרים ממכרים שונים במערכות יחסים אלה. לא פשוט לפתח קרבה רגשית בתוך הזוגיות או המשפחה, ולא יעזרו "שיחות נפש אין סופיות", בהם כל אחד מקיא את כל עולמו המורכב על אחר (לעיתים זה גורם לתוצאה הפוכה) או התמקדות אובססיבית ביחסי מין. אלא רק אנשים שהינם בריאים מבחינה נפשית, המכבדים את הגבולות של האחר/ת, מסוגלים להגיע לקרבה רגשית בתוך הזוגיות או המשפחה. אלה אנשים שמודעים היטב לעצמם ולמעשיהם, שהצליחו להגשים את עצמם (או מבינים את דרך חייהם ומתקדמים בה), להגיע אל ייעודם, ומבינים היטב את צרכיהם ואת צפיותיהם מעצמם ומסביבתם. אוהבים ותומכים בבני משפחתם, הם עדיין מסוגלים לעמוד על שלהם ולהתעמת כשקויהם נחצים, ללא חשש ששיח כנה ופתוח יוביל לפירוק המשפחה. כפי שאתם מבינים, ישנם שלבי ביניים מורכבים שכל אחד מבני הזוג חייב לעבור בטיפול על מנת שתהיה לו אפשרות לחוות קרבה רגשית, קרבה שלרוב האנשים הללו מעולם לא חוו ולא חלמו שהדבר הזה קיים. אני מקווה מאוד שהסבר קצר זה יכניס סדר בשימוש מונחים כה שונים בפרשנות שלהם. לאלה מכם, המעוניינים לגלות כיצד ניתן ליצור קרבה רגשית בתוך הזוגיות ו/או בקשר עם ילדיכם, במיוחד אם הדבר נמנע מכם בילדותכם, מוזמנים לרכוש ולקרוא את ספריי או להתחבר לערוץ היוטיוב שלי. באהבה, ילנה גלוזמן – מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מטפלת בטראומה EMDR, MA – בפסיכולוגיה חינוכית יישומית-יעוץ חינוכי.

לאחרונה, יותר ויותר אנשים פונים אליי בבקשה לעבור מרתון EMDR – טיפול אינטנסיבי על מנת להשתחרר מטראומות מן העבר. מה שמאפיין אנשים אלה, מלבד זה שהם קצרים בזמן, זה שאין להם רצון או יכולת להגיע לפגישה אחת לשבוע (אם זה בעקבות מרחק נסיעה רב מהקליניקה שלי באשדוד או בשל שגרת חיים עמוסה אשר אינה מאפשרת להתפנות אחת לשבוע לטיפול) או סובלים בשל הצפה רגשית גבוהה אשר מונעת מהם לתפקד באופן רגיל. כאשר חקרתי לראשונה את הנושא, ועיינתי בספרות המקצועית המעידה על אפקטיביות התהליך, עדיין היו לי חששות משל עצמי. אך כפי שזה קורה לא מעט בחיים, המטופל הראשון התעקש על התהליך ואני, תוך היסוס וזהירות רבה, נעניתי בחיוב. לאחר שהעברתי מספר מרתונים EMDR, לפי ההתרשמות שלי ומתגובות של מטופליי, אני חייבת להכיר בכך שהתהליך אכן מאוד אפקטיבי, בכך שמאפשר להתמקד בבעיות אמיתיות ולא ליפול למקומות המעכבים את התהליך הטיפולי, כגון: איחורים, התעסקות במה שקרה במהלך השבוע (לפעמים זה חשוב ולפעמים לא), בשלב "סגירה" בסוף שעת טיפול על מנת שהמטופל יצליח לתפקד לאחר שצפו תכנים טראומתים קשים. נושא הכסף עולה לא פעם בהתלבטות האם ללכת על זה: בשל ריכוז השעות, נראה להרבה אנשים שתשלום עבור המרתון הינו יקר. יחד עם זאת, אם סופרים את הזמן שאדם מבזבז על מנת להגיע לטיפול, וכמות הטיפולים הפרוסים לאורך חודשים, לרוב יתקבל אותו מחיר סופי, ואולי אפילו נמוך יותר (לטובת טיפול אינטנסיבי) כדי להגיע לאותה תוצאה. האם EMDR אינטנסיבי מתאים לכל אחד? כן. ההבדל היחיד בין אנשים שיש להם רשת תמיכה, קרובי משפחה אשר מסייעים בהתמודדות עם המודעות העולה למתרחש בעוצמה גבוהה ובמהירות של טיל, לבין אלה שאין להם, שבמקרה אחרון יהיה צורך להמשיך בטיפול קונסרבטיבי (אחת לשבוע) בתום המרתון. גורם נוסף שיחייב טיפולי המשך, זהו הרקע שאדם בא ממנו: במידה ומדובר ברקע מורכב, ריבוי טראומות, CPTSD, אבחנות פסיכיאטריות. לאלה מכם, שאינם מכירים מה זה טיפול EMDR ממוקד טראומה, למרות שמאז 7.10 ישראלים רבים נעזרו בטיפול זה ובכך מנעו התפתחות (פוסט טראומה) PTSD, טיפול זה סוף כל סוף קיבל את ההכרה המגיעה לו. ואם בעבר, הלוחמים ממלחמת לבנון הראשונה, מלחמת יום הכיפורים, נותרו בחוסר אונים עם הטראומות שלהם כנתון שאין לשנותו, וקיבלו את הסימפטומים כגזר גורלם המר , כמשהו שלא ניתן לשנות אף על פי שזה פוגע באיכות חייהם ובאיכות חיי משפחתם, היום אנחנו יודעים שניתן לטפל ולהשתחרר מטראומות קשות. באיזה כלים אני משתמשת במהלך המרתון EMDR אינטנסיבי: למעט שיטת EMDR אני משתמשת בדמיון מודרך, SE, סימבולדרמה, שיטות הרגעה, CBT, פסיכותרפיה זוגית משפחתית מערכתית ושיח פסיכוטרפויטי. מוזמנים לפנות ולקבוע מרתון EMDR עבור עצמכם במספר 052-6662163.  לאלה מכם שלא מכירים מה זה טיפול EMDR? (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) EMDR זהו טיפול פסיכולוגי (לא ניתן היה לעבור הכשרה, לפחות לפני 7.10, ללא תואר שני טיפולי) שפותח על ידי פרנסין שפירו בסוף שנות ה-80, ומשמש בעיקר לטיפול באירועי טראומה ובהפרעות חרדה. טיפול EMDR מבוסס על פרוטוקול שמונה שלבים, והוא נשמר גם במסגרת האינטנסיבית: היסטוריה והערכה קלינית – זיהוי הבעיה המרכזית ותכנון הטיפול. הכנה – בניית תחושת ביטחון ושימוש בטכניקות ויסות רגשי. הערכה – זיהוי הטריגרים והמרכיבים הקוגניטיביים והרגשיים של הזיכרון הטראומטי. הקהיה רגשית תחושתית – שימוש בגירוי בילטרלי (כגון תנועות עיניים או/ו רטטים) לשם עיבוד הזיכרון על מנת שכאב ישכך. התקנה – חיזוק אמונות חיוביות כתחליף לאמונות שליליות. סריקת גוף – זיהוי ושחרור תחושות פיזיות שליליות. סגירה – הבטחת ויסות רגשי לאחר כל פגישה. הערכה מחדש – בדיקת התקדמות הטיפול והמשך התאמה. תשמרו על עצמכם, ילנה גלוזמן

את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.

את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.

את השיטה EED (Emotional Closeness Education) פיתחתי במטרה לסייע להורים להעשיר ולהעמיק את הקשר ביניהם לבין קרוביהם. התרגילים בספר יעזרו לשפר את היחסים בינכם לבין בן/בת זוגכם, וכך באמצעות שילוב כוחות משותפים - תצליחו לחנך ילד בריא (נפשית ופיזית), מצליח ומאושר. קירבה רגשית היא אבן היסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני משפחה. אנשים שחולקים בה מעידים על כך שמרגישים בטוחים, אהובים, ומובנים ע"י קרוביהם. הקירבה הרגשית מקנה תחושה של שמחה בעת שהייה משותפת ובילוי המשותף, אך יחד עם זאת, היא מעלה מודעות לזכותו הבסיסית של האדם ושל קרוביו במרחב אישי וכן נותנת הבנה עמוקה שישנם צרכים ורצונות שונים לכל אחד ואחת במשפחה אשר יש לכבדם. משפחות שניחנו בקירבה רגשית, מתאפיינות ביכולת הגבוהה שלהן לפתוח בשיח פתוח ולשתף במחשבות וברגשות (גם אם מדובר בפחדים ובכישלונות). שיטת EED, לפיתוח קירבה רגשית מושתתת על חמש אבני יסוד עיקריות: 1. קיימת השפעה הדדית על כל בני המשפחה: במהלך עבודתכם האישית ותוך כדי ביצוע התרגילים שבספר, תיחשפו להשפעה העמוקה ורבת המשמעות שהותירה בכם משפחתכם (הורים, אחים), ולדרך בה אתם עצמכם ממשיכים להשפיע על בן/בת זוג שלכם ועל ילדיכם. 2. מתן כבוד לסובבים אתכם וקבלתם: הבנה וקבלה של הרגשות והמחשבות האישיות וכן של המניעים השונים אשר הובילו אתכם להתנהגות זו או אחרת, תאפשר לכם לבחון את עצמכם באופן חומל ואמפתי. לאחר שתבינו את עצמכם בדרך טובה יותר ותתחילו לאהוב ולקבל את עצמכם, רק אז תצליחו לאהוב, להבין ולקבל את הסובבים אתכם. 3. פתיחות וכנות ביחסים: לעיתים אנו בטוחים לשווא בכך ששיתוף מידע מסוים עם האנשים הקרובים אלינו יוביל לתגובה מצדם (לרוב לא נעימה) הצפויה וידועה מראש. בשל חשש זה, רבים מאתנו יעדיפו שלא לשתף במידע העלול לעורר תגובה שכזאת. לצערי הרב, ההתנהלות הזהירה והשברירית הזאת בתוך התא המשפחתי אינה מקדמת פיתוח קירבה רגשית בין האנשים לבין קרוביהם, אלא להפך - הזהירות הזו יוצרת ריחוק, ניכור ותחושת בדידות אצל כל אחד מבני המשפחה. רק במקרה ואדם מסוגל לפתוח את הלב ולדבר בכנות עם האחר, הוא מהווה תשתית לביסוס יחסי אמון במשפחה – דבר אשר יוביל למסוגלות גבוהה של כל בני המשפחה לקבל מצבים פחות נעימים, כגון: ביקורת, עונשים, וקונפליקטים. 4. גילוי סבלנות כלפי יקירך: הדבר יתאפשר רק מתוך הבנה של תהליכים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים אובייקטיביים שאדם עובר במהלך מצבים שונים בחייו. לעיתים קרובות, אנו נוהגים לפרש את תגובותיו והתנהגויותיו של האחר דרך תפיסת העולם האישית שלנו, אך ברגע שתעשירו את הידע שלכם, תצליחו להרחיב את כל התמונה ותבינו שבמצבים מסוימים האדם (כמו רבים אחרים במצב מסוים זה) לרוב עשוי לפעול בדרך אחת ולא באחרת. ההבנה הנרחבת הזו של המציאות הקיימת, הינה חיונית לפיתוח יחסים המבוססים על קירבה רגשית. 5. ניהול תקשורת בריאה בתוך המשפחה: העבודה במהלך קריאת ספר זה תעניק לכם כלים אשר ישמשו אתכם להביע את עצמכם בצורה בריאה ומיטבית, לנהל קונפליקטים ולגלות אמפטיה כלפי יקירכם. בשיטת EED, תדעו להעריך את כוחה העצום של התקשורת הסמויה (הלא ורבלית). חמש אבני היסוד האלה של שיטת EED יניחו לכם ולקרוביכם להרגיש שאכן רואים אתכם, מבינים אתכם ומקבלים אתכם כפי שאתם. הודות לאבני היסוד האלה, כל בן משפחה ירגיש מוערך ומשמעותי בעיניי האחרים ויחוש שהוא מסוגל להשפיע על סביבתו הקרובה. היכונו - אתם עומדים להתחיל במסע בזמן. העבודה תישא אתכם לילדותכם הרחוקה - להתבגרות, לתקופת הבגרות הנוכחית ולהורות של היום. במסע הזה, תיזכרו ותכירו (אולי לראשונה) בחלומות שלכם, בציפיות שלכם, בפחדים ובחששות. תהיה בידכם האפשרות להבין מה מניע אתכם לנהוג כך או אחרת, וכיצד ההחלטות שאתם מקבלים בחיי היום-יום מטביעות את חותמן בחייכם ומשפיעות על סביבתכם הקרובה. הודות לשיטת EED, תלמדו להבין, לקבל, ולאהוב את עצמכם כפי שאתם, וכך גם את את הבן/בת זוגכם ואת ילדיכם. תתחילו לגלות חמלה לא רק כלפי הסובבים אתכם, אלא בראש וראשונה כלפי עצמכם. תפתחו את היכולת לווסת את רגשותיכם ולהציב גבולות ללא רגשות אשם. הקרבה הרגשית שתיווצר בינכם לבין קרוביכם תחולל פלאים באווירה בבית. האווירה תהפוך לחמימה ונעימה, ואתם - תהפכו להיות ההורים המושלמים עבור ילדיכם המקסימים.  מתוך הספר של י.גלוזמן "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019.

לעיתים אני שומעת ממטופליי שהם לא זוכרים אם נפגעו מינית בעבר, אך כל התנהגותם זועקת על כך. הגוף מדבר, מגיב באופן שלעיתים מלחיץ את האדם עצמו ומעורר באלות ותהיות רבות. מהם סממנים שיכולים להעיד על כך שעברתם פגיעה מינית? והאם באמת ניתן להיזכר בחלוף שנים ולטפל בטראומה זו? · התפרצויות זעם שלכם, אשר עוצמתם מלחיצה אפילו אתכם (גם אם אתם נלחמים על צדק). · חוסר איזון נפשי. · חוסר בטחון , חרדה בתקשורת עם מין השני. · בעיות קשב וריכוז. אתם מתנתקים במהלך שיחותיכם. · סיוטי לילה. · קושי להתעמת – ריצוי. · סירוב לא מוסבר של בן/בת זוג לקיים יחסי מין אתכם. · חוסר מוטיבציה, דחיינות שמתחלפת בפעלתנות יתר. · בעיות התפקוד בחיי מין שלכם. · חוסר אמון כלפי העולם. אמונה ש"עולם הוא מקום רע ומסוכן". · השמנת יתר או להפך אנורקסיה/בולימיה. · תחושת גועל לא מוסברת. · רצון "להתחבא" , ש"לא יסתכלו עליי". לבישת בגדים חסרי גזרה או להפך פרובוקטיביות בביגוד. · התמכרויות לעישון, סמים, אלכוהול. · מחשבה "שאני לא בסדר", "מקולקל", "לא יכולים לאהוב אותי. חיבור לגוף, והבנה שחוויתם אירוע קשה, הינו צעד ראשון בהבנת הצורך בטיפול פסיכולוגי. אני ממליצה על טיפול EMDR – טיפול ממוקד טראומה. במידה וזיהיתם מכלול הסממנים אצלכם או אצל בן משפחה/חבר/ה שלכם, אנא פנו לטיפול. הכל אפשרי. הן להיזכר בטראומה, הן לעבד אותה והן לשנות את דימוי העצמי שלכם, את דפוסי חייכם. מוזמנים לפנות לקבלת העזרה 052-6662163.  באהבה, ילנה גלוזמן מטפלת EMDR מוסמכת, מטפלת ומדריכה בטיפול זוגי ומשפחתי, מחברת ספרים "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית" ומשפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית".

על מנת שילדכם יגדל להיות בריא בגוף ובנפש, חשוב לפתח קרבה רגשית במשפחה. המרכיבים ההכרחיים לשם כך הינם: הענקת אהבה, הבעת דאגה ואכפתיות, הצבת גבולות והתנהגות הורית צפויה. לרוב הורים מבינים מתי ואיך לחזק התנהגות רצויה אצל הילד ואיך להעניש על מנת להפסיק התנהגות לא בריאה, ובכך מפתחים אצל הילד הבנה של קשר סיבה-תוצאה. עם זאת, קיים קושי בהבנת קשר זה ובחיזוי התנהגות אצל ילדים להורים טראומתיים. אדם שחווה אירועים טראומתיים בחייו, מתרכז באופן מלא בכאב שלו, ברגשותיו ובתחושותיו. לפיכך, הוא אינו מסוגל לראות את ילדו, להכיר באמת את תכונותיו הייחודיות ואף לשקף אותם על מנת שבנו או בתו ידעו לפתחם ויתקדמו בתחום המקצועי אשר יבחרו בו. בשל כך, ילדים במשפחות אלה גדלים עם תפיסה מוטעית לגבי עצמם. הם אינם מודעים למעלותיהם ומקבלים בכניעה את התיוגים המרושעים שהעניקו להם הוריהם. לא פעם עזר הטיפול למטופליי לראשונה בחייהם, לשקף עבורם את תכונותיהם החיוביות האמיתיות, ובשל כך הערכתם העצמית החלה לנסוק. בעודו מפוקס בעצמו, ההורה נוטה להתנהג בצורה בלתי צפויה: צוחק ונלהב במהלך משחק עם הילד, אך הוא לפתע מתהפך, מתפרץ צורח או מתכנס בתוך עצמו. ילד שההורה שלו מהווה עבורו דמות אהובה וחשובה בחייו, מתאמץ להבין מה בדבריו או במעשיו גרם לשינוי התנהגותי זה - מה הוא עשה לא בסדר שהוביל לפיצוץ - אך לא משנה כמה יתאמץ, הוא לעולם לא יצליח לזהות את מקור הבעיה. הילד שאינו מסוגל לראות את הקשר הנסיבתי, יקשר את השינוי הקיצוני הזה לעצמו ולהתנהגותו וישתדל לדבר פחות, ולנהוג בזהירות יתרה כדי חס וחלילה לא לחזור על התגובה המלחיצה מצד ההורה. ילדים כאלה נראים כבויים, מאופקים, הייתי אומרת אפילו "קפואים" בתגובות שלהם. הם חסרי יכולת לבטא את חוסר שביעות רצונם, חסרי יכולת להגן ולעמוד על דעתם וחסרי מסוגלות לנהל עימות. היעדר כישורים הכרחיים אלה משפיעים בהמשך על מערכות היחסים עם בני גילם או עם מבוגרים אחרים (מורים, מפקדים, ובהמשך ממונים בעבודה). התנהגות בלתי צפויה מצד הורה יוצרת תחושה של חוסר בטחון. הילד לא מסוגל לשאת את הכאב בשל הפגיעה בהורה שלו. אמהות לא פעם מדגישות את המסר ומפגיזות במשפטים פוגעניים כמו "את/ה צרה צרורה", "על מה מגיע לי?", "את תמיד הורסת לי הכל", "הכל היה טוב עד שנולדת" וכו'. זה מוביל ילדים במשפחות אלה לתובנה שהורה מרגיש רע מעצם נוכחותם ומונעים מעצמם לשתף בבעיותיהם הנוספות כדי לא להכביד על ההורה. ומכיוון שילד אינו מסוגל לפתור המון בעיות מעצם היותו ילד – נוספות לנזיפות והכפשות ההורה, האשמות עצמיות בשל כשלונות רבים, עקב חוסר מסוגלות לעשות משהו נכון. כשילדים כאלה תופסים את עצמם כ"בעיתיים", "שמשהו לא בסדר בהם", הם מבינים מהר מאוד, שוב הודות לדוגמא שנותן ההורה אשר לא מסתיר את אמירותיו או מעשיו האובדניים, שעדיף פשוט לגמור את החיים מלאי סבל וייסורים, וכך יהיה יותר טוב לסובביהם. הפתרון היחיד במקרה זה זו עבור ילד, גם אם הוא חצה את גיל עשרים - זה טיפול ממוקד טראומה (עדיף טיפול EMDR) שיכול לעזור לעבד את האירועים מן העבר, לשנות את תפיסת העצמי ואת תפיסת הסביבה ובכך יסייע בפתיחת דף חדש – חיים שלמים רגועים ומאושרים, מסופקים ומלאי שמחה, בה אדם יפתח קרבה רגשית עם אנשים שבוחר בעצמו.  שמרו על עצמכם ועל ילדיכם. באהבה, ילנה גלוזמן – פסיכותרפיסטית זוגית ומשפחתית, מטפלת EMDR, מחברת ספרים "משפחה אוהבת: המדריך ליצירת קרבה רגשית", 2019 ו"וזוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024.