לומדים לתקשר ומפתחים קרבה רגשית בזוגיות
במהלך שנים רבות של עבודה עם זוגות, שמתי לב כי למרות שאיפתם הכנה והאמיתית של הזוגות האלה ליצור ולפתח קרבה רגשית, בני הזוג לא תמיד מבינים כיצד לעשות זאת במסגרת השיח הקיים ביניהם. הם נפגעים מחוסר הנכונות של בן או בת הזוג להמשיך בשיחה ומתאכזבים כשהצד השני נעלם למשחקי מחשב או שוקע במסך הנייד. יחד עם זאת, כשאני מבקשת משניהם להתיישב אחד מול השנייה ולפתוח בשיחה, אני פתאום מגלה שמדובר באנשים נטולי כישורי תקשורת בסיסיים. לתפיסתי, מיומנות תקשורת אינה יכולת מולדת אלא נרכשת, דבר שלומדים עם הזמן במהלך הבגרות, (במיוחד אם נבצר מכם להיחשף לתקשורת תקינה ומיטיבה בילדותכם). הרבה פעמים אני רואה כיצד אנשים שעוברים למידה כזו במהלך טיפול זוגי, הופכים עם הזמן לבני שיח נהדרים.
למרות שכישורי תקשורת ניתן לפתח, אל תצפו שהדבר יבוא לכם בקלות. בתחילת התהליך השיח ביניכם עלול להישמע מלאכותי ולעורר שלל רגשות לא נעימים. כדי לבצע את התרגילים שבספר תצטרכו להתעלות על עצמכם ולעשות מאמצים גדולים להתקרב אל בן או בת זוגכם. לצערי, לא אחת קורה שרק תחת איום בגירושין אנשים מוכנים ללמוד דברים חדשים, לשנות את עמדתם ולהשתנות בעצמם.
אחד התרגילים הראשונים שפיתחתי ואני מבקשת את מטופליי לבצע, הוא להביע עניין במתרחש בחיי בן או בת זוג באמצעות סדרת שאלות פתוחות. התרגיל מורכב למדי וניתן לבצעו רק בתנאי שאתם מתחברים אל החלק הילדי, הסקרן והשובב שבתוככם. לצורך התרגיל, הניחו בצד את הדעות הקדומות ודפוסי המחשבה המקובעים שלכם. צאו מנקודת הנחה שאינכם יודעים דבר אודות המצב שמתאר בן או בת זוגכם, ועל מנת להבין, עליכם לשאול שאלות בעניין.
"דרך אגב, לא סיפרתי לך על השיחה שהייתה לי עם הבוס שלי בעבודה לפני מספר ימים," פותחת זיוה בתחילת פגישתנו.
"אהה," משיב גורי בבלבול קל. שניהם מפנים את מבטם אליי, בציפייה שאוביל את השיחה.
"רגע," אני מתערבת. "גורי, אתה מבין במה מדובר?"
"נראה לי שכן," עונה גורי בשוויון נפש.
"במה?" אני לא עוזבת אותו במנוחה.
"טוב, מדובר בכל מיני עניינים שקשורים לעבודה," משיב גורי בביטחון רב.
"אבל איך אתה בטוח שהבוס של זיוה לא נזף בה, או חס וחלילה הטריד אותה מינית?"
עיניו נפערות בתדהמה, הוא מביט באשתו ומתחיל לצחקק בעצבנות. זיוה מחייכת בהסתייגות ומסיטה את עיניה.
"איך אתה כל כך בטוח מה נאמר בשיחה?" אני ממשיכה. "מעניין גם שלא מטריד אותך שהשיחה התקיימה כבר לפני שבוע וזיוה עדיין לא שיתפה אותך בתוכן שלה. הרי מדובר בממונה עליה ולא בכפוף," אני לא מרפה.
"האמת היא שבשבוע אחרון היה לנו ממש עמוס," זיוה מתגייסת להגנתו, "ובאמת לא היה לנו זמן לדבר."
"גם בדרך לטיפול?" אני שואלת. "הרי העברתם עכשיו שעה שלמה באותו רכב, בדרך לכאן” – אני מציינת שקועה בהרהוריי.
אנשים מסוימים, במיוחד אלה שחיים בזוגיות זה מספר שנים, מאמינים מסיבה כלשהי שאין שום דבר שעלול להפתיע אותם. הם בטוחים שהם מעודכנים בהכול, יודעים הכול וגם מסוגלים לחזות מראש את התפתחות העניינים, כולל תוכן השיחה שהתנהלה בין בן או בת זוגם לבין אדם זה או אחר. הביטחון המופרז הזה גורם לי להתפלא בכל פעם מחדש. אנחנו חיים בעולם שבו הכול כל כך בלתי צפוי, וכול אירוע עשוי להתפתח לכיוונים שונים ולעיתים גם לצאת מכלל שליטה. איך בדיוק תוכלו לדעת מה קרה לבן או בת זוגכם? הדרך היחידה לברר זאת – לשאול.
בזכות הסקרנות הטבעית הטמונה בנו, אנחנו לומדים להכיר את בן או בת זוגנו, להבין טוב יותר מה הם חושבים ומרגישים, מתוודעים לתוכניותיהם, ולא פחות חשוב: גורמים להם לחוש שאנחנו מתעניינים בהם ודואגים להם. התעניינות והבעת עניין מעוררים בנו רצון לחיות והופכים את התקשורת הזוגית לעסיסית ומרתקת. זוגות שנותנים דרור לסקרנות שלהם יכולים לדבר ללא הרף (אל תשכחו את ההבדלים בין המינים), לעולם לא ישתעממו אחד מהשנייה ולא ישביעו את תשוקתם הבלתי נדלית לדעת יותר זה על זה. בזכות סקרנותם, הם נהנים מחיי מין מספקים וגדושים בחוויות אינטימיות מלהיבות.
מתוך הספר של י.גלוזמן "זוגיות מאושרת. המדריך המלא ליצירת קרבה רגשית ואינטימית", 2024.











